הישן מתחדש והחדש מתקדש
  www.dnoam.022.co.il
"דרכי נועם"
יום ב', כג’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
הרבה מהמתפללים אומרים כל יום בסדר הקורבנות את "פיטום הקטורת", האם אנו מבינים מה אנו אומרים?
18:39 (24/03/11) דן סתר

פרשת מעשה הקטורת המבוארת כתב רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים: ונראה לי, דמי שיודע ספר, מצווה ללמוד בגמרא פירוש המימרא הזו וכן מה שאנו אומרים בכל יום ענייני עשיית הקטורת כדי שיבין מה שהוא אומר ובזה תחשב לו האמירה במקום ההקטרה וכן אמרו הספרים דמה שאמר הגמרא כל העוסק בפרשת עולה וכו' הכוונה שהוא מתעסק להבין ענייניה לא אמירת התיבות לבד (משנה ברורה הלכות אמירת פרשת התמיד סי' מ"ח ס"ק א'). (לאחר שחרית סוף זמן פרשת הקטרות של סיום התפילה הוא עד חצות). ספר שמות פרק ל וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ- משלך/מממון הציבור (ובקטורת השניה לכו"ע משל ציבור) סַמִּים- בשמים (מיעוט רבים שניים) נָטָף- צרי (שרף הנוטף מעצי הקטף)/חלק מעץ הקטף וּשְׁחֵלֶת- שורש בושם וְחֶלְבְּנָה- שרף עץ (בעל ריח רע) סַמִּים- בא לרבות עוד 5 סממנים וּלְבֹנָה- שרף עץ זַכָּה- לבנה ביותר ואינה טעונה תיקון בַּד בְּבַד יִהְיֶה- בד לשון יחיד, משקל הנ"ל שווה/כל גרעין לוקט בשלמותו/לא ישקלם ע"י שימת סממן אחד והשוואתו לסממן שני, אלא כל סממן בפני המשקולת הראויה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת- שתעלה כמקל (כמו קיטור העולה ישר ולא מתפצל) רֹקַח- עירבובם (של הסממנים) ביחד לאחד קרוי רוקח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ- מעשה אומן (שכ"א ייכתש כפי הראוי לו) מְמֻלָּח- מלוח במלח סדומית/שהסמים יתערבו עד שימחו זב"ז טָהוֹר- בעזרה/שלא ישומש בטומאה/שלא ימעט במשקלם/מנוקה מפסולת/שלא יהא ערבוב גוונים קֹדֶשׁ- מכלי קודש/מממון שהוקדש/שלא ישומש בחולין וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק- את הכמות ליו"כ שוחקים דק מהקטורת וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה- מהקטורת שבכל יום ויום (הנמצאת במזבח הפנימי באוהל מועד) לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד- כנ"ל/קודש הקודשים (משמע קטורת של יוה"כ) אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה- קודש הקודשים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תהיה לכם- בתכלית הקודש- בממון ובכלים ונאמר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן- על מזבח הזהב קְטֹרֶת סַמִּים- סמים עם בשמים/בשמים לחוד ובשמים עם סמים לחוד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר- טרם הקרבת תמיד של שחר/"נחלק לב' בקרים"- מקטיר חצי, מטיב ה' נרות, מקטיר חצי, מטיב ב' נרות (כתי' נרות ומיעוט רבים שניים)/דווקא בוקר של עה"ש בְּהֵיטִיבו- ניקוי בזיכי המנורה מהפתילות שנשרפו בלילה, באותו זמן שמטיב הנרות מקטיר הקטרותוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה- (כנ"ל ד"ה "נחלק לב' בקרים" וּבְהַעֲלֹת- כשידליקם להעלות להבתם אַהֲרֹן- (עבודת הנרות כשרה גם בהדיוט) אֶת הַנֵּרֹת- גם בערב היה עושה כד"ה לעיל "נחלק לב' בקרים") בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה- אחר התמיד, מו' שעות וחצי ומעלה קטרת תמיד- כמו שהמנורה דולקת תמיד הכוונה בלילה אך כל לילה, כך גם בקטורת לפני ה' לדרתיכם- מתי שיקריבו קורבנות כריתות ו ת"ר- שנו חכמים בברייתא פיטום הקטורת כיצד- כיצד תיקנו הקטורת בביהמ"ק/בישום הקטורת/עירוב הקטורת 368 מנים היו בה- 1.צרי 2.צפורן 3.לבונה 4.חלבנה (4 כפול 70 מנה=280 מנה) ועוד 1.מור 2.קציעה 3.שבולת נרד 4.כרכום (4 כפול 16 מנה=64) קושט- 12, קלופה- 3, קנמון- 9 = 368 365 כמניין ימות החמה- השנה, זה בשנה מעוברת אך ברגילה- 354 מנה בכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים- חצי מנה בבוקר וחצי בין הערבים ושלושה מנים יתרים- בין 368 ל 365 שמהם מכניס כהן גדול- לקודש הקודשים ונוטל מהם מלא חפניו ביוה"כ- המחתה בימינו וכף הקטורת בשמאלו ומניח הקטרת בין הבדים (אבן השתייה) ומחזירן למכתשת בערב יוה"כ- אחרי הכתישה לכל ימות השנה. וד"ה הזה צריך להיות קודם ד"ה דלעיל ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה- כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה ואחד עשר סמנים היו בה ואלו הן: הצרי- שרף הנוטף בעת שבירת ענפי עץ והצפורן- שורש בושם שחור חלק כצפורן והחלבנה- שרף אילנות שריחו רע והלבונה- שרף עץ משקל 70 70 מנה: מור- סממן הנוטף מאילן/דם הנצרר בבטן חיה הדומה לצבי וריחו יוצא בחום וקציעה- שורש עשב/עץ מלא שמנונית שבולת נרד- הנרד דק כשבולת (בושם) וכרכום- תבלין הקרוי זעפרן משקל 16 16 מנה: הקושט- שורש לבן הנקרא בשם סבולת שנים עשר- מנה קלופה- קליפת עץ בושם שלושה- מנה קנמון- מהמזרח הרחוק תשעה- מנה בורית כרשינא- עשב מכרשינא (שם מקום)/ עשב שממנו עושים בורית תשעה קבין- 8 קילו יין קפריסין- מקפריס (שם מקום)/פרי הקפריס (צלף) סאין תלתא וקבין תלתא- כמות של כ"א קבי יין קפריסין שבהן היו שורין הצפורן ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חוורין- יין לבן/יין קצת לבן/יין הבא מחוורין עתיק- ישן וחזק מלח סדומית- בשעת ההקטרה/מלח גס/מלח דק/מלח מסדום רובע הקב- החלק מהקטורת שיהיה ממלח מעלה עשן כל שהוא- שם עשב המעלה עשן כמקל ר' נתן הבבלי אומר אף כיפת הירדן כל שהוא- אם לא מצא יין קפריסין יכול להביא כפת הירדן (ורד הגדל בירדן/קצף הירדן/רעי מדג) אם נתן בה דבש פסלה- בין דבש תמרים ובין דבש דבורים ואם חסר אחת מכל סמניה חייב מיתה: רשב"ג אומר- בא לפרש מהו צרי ובורית כרשינה ויין קפריסין ומדוע אין מביאין מי רגלים במקום יין קפריסין הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף- לא העץ אלא השרף מהעץ בורית כרשינה למה היא באה- הרי היא לא מהסממנים כדי לשפות בה את הצפורן- לשפשף הצפורן/למשוח הצפורן המלוכלכת כדי שתהא נאה- "זה א-לי ואנווהו" יין קפריסין למה הוא בא- הרי הוא לא מהסממנים כדי שתהא עזה- לריח חזק והלא מי רגלים יפין לה- יותר טובים לריח חזק מאשר יין קפריסין (מי רגלים ממש/עשב ששמו כך/מעיין ששמו כך) אלא שאין מכניסים מי רגלים במקדש מפני הכבוד- למי רגלים ממש זהו גנאי, ולמי שלא סובר ממש מי רגלים- השם הוא גנאי תניא ר' נתן אומר: כשהוא אומר "הדק היטב היטב הדק"- הממונה אומר לכותש/שע"י הבל פיו לא יכנס אבק הסממנים לגרונו ויזיקנו מפני שהקול יפה לבשמים- הדיבור נותן ריח טוב בבשמים פטמה לחצאין כשרה- מחצית הסממנים לשליש ולרביע לא שמענו- אם פיטם שליש או רביעית לא שמענו אם זה פסול/משמע פסול אמר ר' יהודה זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין- אם נשמר יחס קבוע בין הסממנים אז אפילו חצי, שליש ורביעית כשרים ואם חיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה- אף אם השלים משקלה בסממן אחר ירושלמי תני בר קפרא אומר אחת ל- 60 או ל- 70 שנה היתה באה של שירים לחצאין- משום שהכהן היה קומץ מג' הסממנים אז במשך 60-70 שנה היה מצטבר מהשארית חצי כמות של כל השנה יומא ד, ה ועוד תני בר קפרא אילו היה נותן בה קורטוב של דבש- אפילו קצת דבש מכל סוג אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה- מפני שהיה נודף ריח טוב ביותר ולמה אין מערבין בה דבש- מה האיסור ? מפני שהתורה אמרה: (ויקרא ב) כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'- ועובר בלאו (תהילים מו) ה' צבאו-ת עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה- ה' חזק ושומרנו (תהילים פד) ה' צבאו-ת אשרי אדם בוטח בך- הבוטח בה' לא יחסר טוב (שם כ) ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו- על אף הבטחון יש להתפלל לה' (שם לב) אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: (מלאכי ג) וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים- זכר ירושלים ויהודה כי שם מקום בית המקדש כימי עולם- בית ראשון/משה רבינו (המשכן) וכשנים קדמוניות- הם ימי שלמה

 
 
דרוש תורם לחיבורים
בלוג "דרכי נועם"
הלכה
תפילה
אמונה ומידות
חינוך
שבת ומועדים
רבנים אורחים
קבצי שמע
שיעורים מוקלטים בוידיאו