הישן מתחדש והחדש מתקדש
  www.dnoam.022.co.il
"דרכי נועם"
יום א', כח’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
דרשה אמונית מוסרית לבית אבלים
18:50 (24/03/11) דן סתר

בס"ד על האבילות כתוב בפרשת פנחס בשבח קנאותו שקינא לה' והרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור. לכאורה, מה שבח בכך שהרגו? אולי היה לו להחזירם בתשובה? האם ערך החיים הוא לא נעלה מכל שאר הערכים-המצוות שבעולם? באה התורה ומלמדת אותנו כי לחיים בהם יש גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה- אין ערך, והמיתה טובה מהם. האם נלמד מכאן כי כל שאר המעשים, מלבד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים בהם ממלאים אנשים את זמנם בעולמנו הינם ראויים? אין הדבר כן, וכדברי רבינו בחיי בחובת הלבבות [שער עבודת האלהים, פרק ד'] שחקר והגיע למסקנה כי אין במציאות מעשה ממוצע-"פרווה" שהוא בין מצווה לעבירה, אלא שהמעשים שמוכרחים להעשות - הם מצווה, והמעשים המותרים, שאין חובה לעשות- הם עבירה, כי בזמן עשייתם היית יכול לעשות את המעשה ההכרחי, כלימוד תורה וכדומה. ולכן, לא מספיקה בחינה של סור מרע- להתרחק מג' עבירות יהרג ואל יעבור ואביזרייהו, אלא שיש גם להשתדל בבחינת עשה טוב- לימוד תורה וקיום מצוות, כי "נר מצווה ותורה אור" (משלי ו כג), ורק אלו מאירים בפני הנפטר בעלותו למרומים, וכמו שאומרת המשנה באבות (ו ט) "שבשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד". אנו מוצאים הרבה אנשים שמפחדים מהמוות, וזאת משום שמושג המוות לא מבורר אצלם דיו. יש להקדים ולומר כי אין מציאות של רע ממשית, כיוון שהרע הוא בפירוד ונקרא "עלמא דפירודא", וכמו שאמרו חז"ל "קשר רשעים אינו מן המניין" (סנהדרין כו ע"א) וסוף הרשעה שכולה כעשן תכלה. מצד שני, ה"טוב" נקרא עולם הייחוד, כי לעתיד, שהכל יהיה טוב גלוי, יתגלה בבירור ייחודו של הקב"ה וכולם יכירו בו שהוא מקור הכל. כתב הרב קוק באורות הקודש (ב, שפא) כי "יראת המוות כי מחלת האדם הכללית"- הפחד מהמוות הוא מחלה בו חולים רוב בני האדם, אותה יראה "באה בעקבות החטא"- החטא יצר את המוות שהוא הסתרת פניו יתברך השַוַוה לחוסר חיים, "והתשובה"- החזרה בתשובה- "היא התרופה האחת להכחיד אותו מן העולם", שכן, כאשר האדם עושה תשובה אז הוא נדבק במקור החיים, אפילו לאחר שגופו כלה, ולכן ממשיך הרב וכותב באורות התשובה (יא, ג) כי "כל מה שהתשובה מתעמקת יותר- הולכת יראת המוות ומתמעטת"- האדם שיודע שהוא שלם, בכך שעשה תשובה, מדוע יש לו לפחד לעתידו?! לצערנו, מנהגם של בני האדם, כדי להקטין ולהסיח את פחדם מן המוות, הוא לשקוע בחומריות- יורשים ורוכשים קניינים מדומים כדי להרגיש בטחון מדומה בעולם הזה; אינם יודעים שכדי להקטין ולהסיח את פחדם מן המוות- יש להם לעשות בדיוק את ההפך הגמור- להשקיע ברוחניות, וכמו שכתב הרב קוק באורות הקודש (ב, שפ) כי "המוות הוא חזיון שווא, מה שבני אדם קוראים מוות- הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם, ומתוך השקיעה התהומית בקטנות אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה שהוא קוראה מוות". לכאורה, לפי מה שאמרנו, אם המוות רק מיטיב עם הנפטר, מדוע אנו מתאבלים על המוות? ענה על כך הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי בספרו "גשר החיים" (ג, ב) כי הצער איננו על ההפסד הגופני- שגוף הנפטר איננו מתהלך עמנו, "אלא מצוות התורה להתאבל באה להדגיש את אובדן סגולת החיים", שבזכות החיים היה האדם עולה ומתעלה לאין שיעור, "ושלמטרה גדולה זו הולידו הקב"ה עלי אדמות, והחי ייתן אל ליבו להשתמש במטרת לידתו". וכן על דרך זה כתב הרמב"ם (הל' אבל יג, יב), וזו לשונו: "כל מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים- הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה, ואחד מבני חבורה שמת- תדאג כל החבורה", וכן כתב הרמב"ן בהקדמתו לתורת האדם, וזו לשונו: "מכיוון שכל זה (=המוות) גרם חטא אדם הראשון- לכן על כל יוצאי חלציו לתקן החטא, ועל ידי הבכי על המת נתעורר הלב לתשובה". מוסיף ואומר הרב טיקוצ'ינסקי, שאין כוונת חז"ל בזיכרון יום המיתה באה בשביל לדכא את האדם ולהעציבו, אדרבה, מהגמרא (מסכת ברכות) מוכח שרק אחר שניסה לנצח את היצר הרע על ידי לימוד תורה ותפילה, רק אז יזכיר האדם לעצמו את יום המיתה, ומטרת זיכרון זה היא כדי שלא יישכח שהוא בר-חלוף ויש לו להשתדל לקיים את מאמר הכתוב "בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר" (קהלת ט ח), וכי לעשות תשובה בכל יום כפי שהמליץ כל כך החפץ חים (משנה ברורה רלט ט), זו לשונו: "כתבו הספרים שבלילה קודם השינה נכון לאדם שיפשפש במעשיו שעשה כל היום, ואם ימצא שעשה עבירה- יתוודה עליה ויקבל על עצמו שלא לעשותה עוד. בפרט העוונות המצויים כגון חנפות [שבעוונה נחרב הבית. ד. ס], שקרים, ליצנות, לשון הרע [שעליהם נאמר שהרגיל בהם לא יזכה לראות פני שכינה. הנ"ל], וכן עוון ביטול תורה [כל העבירות הללו-] צריכים בדיקה ביותר. גם ראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו וציערו ובזכות זה האדם יאריך ימים". "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אלהים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיה כה, ח).

 
 
דרוש תורם לחיבורים
בלוג "דרכי נועם"
הלכה
תפילה
אמונה ומידות
חינוך
שבת ומועדים
רבנים אורחים
קבצי שמע
ייעוץ
שיעורים מוקלטים בוידיאו






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS