הישן מתחדש והחדש מתקדש
  www.dnoam.022.co.il
"דרכי נועם"
יום ג', יד’ בחשון תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
להלן מקצת קורות חייו מתוך אתר "ויקישיבה" של אתר ישיבת בית אל.
11:01 (01/03/13) דן סתר

תחילת דרכונולד בפרשבורג בה' בכסלו תקצ"ח לר' יחיאל שלזינגר- מתמלידי החתם סופר, מגיד מישרים בקהילת "מחזיקי הדת" בפרשבורג, מחבר הספר "דבר יחיאל".למד תורה מפי אביו, ואחר כך עבר לישיבות שונות בהונגריה, בגיל שש-עשרה החל ללמוד בישיבת פרשבורג אצל רבי שמואל בנימין סופר- "הכתב סופר", שאף הסמיך אותו לרבנות. בשנת תרי"ט החל ללמוד בישיבתו של המהר"ם שיק, ונסמך גם על ידו.בשנת תר"ך נשא את בתו של רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, בעל שו"ת בית הלל, ועבר לגור בביתו בקולומייא במשך עשר שנים, ואף דחה מספר הצעות רבנות על מנת להישאר עם חותנו.[עריכה]מלחמתו ברפורמהעם התפשטותה של התנועה הרפורמית במערב אירופה ובהונגריה, יצא בחריפות ובתקיפות כנגדה, ובשנת תרכ"ב פרסם חוברת בשם אל העדרים, שהיא קריאה ליהדות החרדית ללחום ברפורמים. למטרה זו יסד את חברת "המעלה" (ר"ת החברה מחזירי עטרה ליושנה), שתפקידה לארגן מאבק ברפורמה. הוא פרסם חוברת בנושא ביידיש, ולאחר מכן גם בעברית. הוא הציע רעיון זה לגדולי רבני הונגריה, אך הם לא הלכו עמו, וכן לא הצליח להשיג אישור ממשלתי מהשלטונות. גם הקדיש את רוב ספרו "לב העברי" למלחמה ב"מתקני הדת". הרפורמים השיבו מלחמה כנגדו, ואף הלשינו עליו אצל השלטונות וגרמו למאסרו.[עריכה]רעיון ארץ ישראלבעקבות הכשלונות במאבק ברפורמה, התייאש מן הגלות, והחל לחשוב על הקמת חברה יהודית דתית, ללא השפעת מחדשים ומתקנים בארץ ישראל. את רעיונותיו ניסה להפיץ בירחון בשם "עמוד היראה", אך הירחון לא החזיק מעמד הרבה זמן. כששמעו גדולי הונגריה כי הוא מתכנן לעזוב את ארצם, הציעו לו משרות רבנות טובות על מנת לעכבו. לאחת מן ההצעות השיב בלשון הזו: "כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת והיא ארץ ישראל אשר לא אוכל לביישה". לאחר שנעשו נסיונות נוספים להשאירו בהונגריה, הוכרח לברוח בסתר, והגיע ארצה בקיץ של שנת תר"ל. הוא התיישב בירושלים, שכר לו דירה סמוך לכותל המערבי, ושם יסד בית מדרש שדלתו מכוונת מול מקום המקדש. הוא סייר בכל רחבי הארץ על חמור, והקפיד על עשירי חו"ל שלא גואלים בכספם את שממות הארץ.[עריכה]מחזירי עטרה ליושנה והמאבק כנגדוגם בארץ לא חדל ממלחמה עיקשת ב"חידוש הדת", ובשנת תרל"א חתמו, בהשפעתו, חכמי ירושלים הספרדים והאשכנזים, על פסק הלכה כנגד הרפורמים (שנחתם בסיועו במיהאלוביץ' שבהונגריה על ידי שבעים רבנים). הוא רצה להקים שוב את "חברת מחזירי עטרה ליושנה", ופרסם את תכניותיו בקונטרס בשם זה. תכנית זו היא בעצם "תכנית כוללת ליצירת חברה יהודית חדשה במולדת, החיה חיים עצמאיים, נקיים מכל השפעה זרה, ומשוחררים מכל כפיה גלותית[1]". בתחילה הוא דן בבעית החניוך ובהקמת מוסדות לימוד לבנים ולבנות ובהתוויות תכנית לימודים (הכוללת לימוד מלאכה). הוא דן בצדדים המעשיים של הקמת האגודה- תעמולה ופרסום, הקמת בית דפוס, מקורות הכנסה כספית, חלוקה ארגונית, מוסדות שיפוטיים, הנהגה רוחנית וגשמית, שפת דיבור וכד'. הוא דן גם בישובה של הארץ- בנין ערים ומושבות, חקלאות, יסוד בנקים ופיתוח תעשיה. הוא עוסק גם בצדדים הנוגעים להגנה על הישובים, כולל אימון בנשק, על פיתוח משרדי העליה תפוצות ובריבוי אניות מיוחדות לעולים. הוא אכן הקים את האגודה, ויסד כולל בשם "כולל העברים". האגודה החלה בחיפוש קרקע להתיישבות חקלאית.קונטרס זה עורר התנגדות עזה בקרב הממונים על הכוללים בירושלים, שכן ראו בתכניתו איום על "כספי החלוקה" מהם התפרנסו. ראשי "כולל אונגרין" הכריזו כי מי שיצטרף לכולל העברים יפסיד את כספי החלוקה שלו. איומים ומאבקים אלו גרמו לסגירתה של האגודה. מאבקים אלו גרמו לשריפת ספריו (ראה להלן), והגיעה עד כדי מצב שהיה חשש לחייו. הוריו בהונגריה דרשו ממנו לעזוב את הארץ, הוצעה לו רבנות במצרים, עליה השיב "טוב למות בירושלים מלמלוך במצרים". הוא מצא לו חבורה של ידידים, בעיקר חכמי הספרדים ובעיקר עם הרב אליהו מני, רבה של חברון, עמו החל לעסוק בפעילות התיישבותית בסיוע איל ההון ר' דוד גוטמן מהונגריה. הם ניסו לרכוש קרקעות באזור גוש עציון שעמדו למכירה, אולם לבסוף הקניה לא יצאה לפועל.בשנת תרל"ח הצטרף למייסדי המושבה פתח תקווה, וקנה בה עשר חלקות על שמו של חותנו, וביום בו עלה על הקרקע תקע בשופר.בשנת תרל"ט הוציא ירחון בשם "עמוד התורה ועמוד היראה" ששימש במה לרעיון הישוב החקלאי הדתי בארץ. הירחון הפסיק לצאת בחדש אדר של אותה שנה בעקבות הלשנה.בשנת תרמ"ד נסע לגליציה והונגריה על מנת לעורר אנשים ורבנים לטובת המושבה פתח תקווה, אולם מתנגדיו הפריעו לו בכל מקום אליו הגיע. הם גם הצליחו לשכנע את חותנו להעביר את הקרקעות שרע"י קנה על שמו לרשות כולל אונגרן כ"קרן קיימת שלא על מנת למכור", ובכך נישלו אותו מקרקע זו[2]. ר' עקיבא יוסף התדיין עם הכולל בדין תורה אצל הרב מפרשבורג (נשיא הכולל) שפסק לטובתו, אולם פסק זה לא בוצע בפועל על ידי עסקני הכולל. על עוול זה שנעשה לו הוציא את החוברת "שמרו משפט" בעברית וביידיש, וצעק עליו כל ימיו.בשנת תרס"ג הציע לחדש את תקיעת השופר בראש השנה שחל בשבת, ופרסם מאמרים המנמקים את הצעתו מבחינה הלכתית, אך מתנגדיו טרפדו גם את הרעיון הזה.כאשר בנימין זאב הרצל הגיע לירושלים, ר' עקיבא יוסף התייצב בפניו בכבוד.כשהיה זקן, החלו להגיע לאזניו שמועות על הצהרת בלפור וועידת סן-רמו, והוא החל להתעודד, ושמח ביותר על מינוי נציב עליון יהודי, ובא לקבל פניו כשהוא מברך שחלק מכבודו ליראיו.בשנותיו האחרונות נתמך על ידי מרכז המזרחי.נפטר בא' באייר תרפ"ב, ונטמן בהר הזיתים.על שמו נקרא הישוב בני עי"ש שבשפלה.

 
 
בלוג "דרכי נועם"
הלכה
תפילה
אמונה ומידות
חינוך
שבת ומועדים
רבנים אורחים
הלכה - רבנים אורחים  
אמונה - רבנים אורחים  
קבצי שמע
שיעורים מוקלטים בוידיאו